דפי הנצחה

גוטליב יוסף - יוחנן

נולד: ה' באב תר"פ 20.07.1920
נפטר: ז' בסיוון תש"ע 20.05.2010

יוסף נולד ברומניה, בעיירה אונטר-וישו, הנמצאת בחבל מארמארוש. משפחתו השתייכה לחסידות ויז'ניץ. אביו, שמשון - אליעזר, היה מזכיר המועצות הכפריות באזור. ליוסף היה אח נוסף, אוישר, שהיה גדול ממנו בעשר שנים. יוסף היה תלמיד ישיבה בעיירה, עד שגויס לצבא ההונגרי ממנו שוחרר בשל מחלת אימו, חִילה.
בשנת 1944 גורשה המשפחה מהכפר, ויצאה למסע הייסורים של שואת אירופה. האב נפטר כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, ובשנת 1965 הועלו עצמותיו ארצה ע"י יוסף. לשם כך הוא טס מעבר למסך הברזל, במבצע הֵרואי. אמו, אחיו, וכן אשת האח ושלושת ילדיהם, הושמדו במחנה אושוויץ. יוסף עבר חמישה מחנות ולבסוף צעד ב"צעדת המוות", והצליח לשרוד. בשנת 1945 שוחרר, ועלה לארץ לקבוצת יבנה. כאן הכיר את אשתו לעתיד רבקה לבית פינק. השניים התאהבו והקימו את ביתם בקבוצת יבנה. ליוסף ורבקה נולדו שלושה ילדים: דליה, חיה ושמשון.
מרגע שהגיע לקיבוץ ועד לגיל שיבה, עבד יוסף בענף הלול והיה מעמודי התווך שלו. לצד ההתמסרות לענף ולצד הטיפול בענייני המשפחה, לקח חלק פעיל בפעילויות תרבות וחברה רבות. בין השאר היה מרכז ועדת תרבות ובידור, ועורך העלון המקומי "ידיעות יבנה". מידי פעם משך ידו בעט סופרים וכתב מאמרים מתובלים בהומור. כן עסק באמנות ובקליגרפיה. מעת לעת ניגן בכינור, שהיה מסימני ההיכר שלו. כינור זה נמצא באחת הדירות בה שהה לאחר השחרור מהמחנה. הוא שמר עליו גם כשעלה לארץ. כשיצא ממחנה המעצר בעתלית והכינור בידו, אמר לו השומר בשער: "שיהיו לך חיים עליזים". משפט זה ליווה את חייו של יוסף.
בשנות השמונים יזם ונרתם במלוא המרץ להצבת האנדרטה לזכר בני משפחותיהם של חברי הקבוצה, אשר ניספו בשואה. משזו הוקמה, זכה לשאת דברים בטקס הזיכרון הראשון על-יד האנדרטה, ביום הקדיש הכללי. טקס זה הפך למסורת הנמשכת עד היום.