דפי הנצחה

דן אניקסטר ז"ל


נולד ב-ב' בסיון תשכ"ה - 2.6.1965

נפטר ב-א' באלול תשס"ד - 18.8.2004



דן, מרגע שעמד על דעתו – דבק בעקרונותיו ולכן נחשב כילד עקשן. הוא נלחם כל ימיו למען כל מה שנראה בעיניו צודק, ולכן נחשב מרדן. היו לו מעגלי אהבה רבים: בית ההורים, בית הילדים, הבית שהקים עם רחל אשתו וחמשת ילדיו, הקיבוץ על עקרונותיו, אדמתו ושדותיו, המוסך בו עבד, הצבא, ארץ ישראל וכל הקשור בה - טבע, שירים, היסטוריה, ציונות במלוא משמעותה. בלתי אפשרי להבין כיצד הצליח להשקיע ולהעמיק בכל אחד ממעגלי אהבתו, מבלי לפגוע במעגלים האחרים.
דן התקבל כמנהיג בראש ובראשונה בגלל הדוגמא האישית שנתן ובגלל יושרו. בילדותו "שחה כדג במים" בבית הילדים. לאחר שנים, בעת המעבר ללינה משפחתית, היה משוכנע שצעד זה הוא שגיאה גורלית ומסכן את עתיד הקיבוץ. את בית הספר קיבל כרע הכרחי, וסיים אותו בליווי סכסוכים מתמידים עם הצוות החינוכי, ששורשיהם היו עוולות שנעשו לחבריו לכיתה. כאשר כנער החל בעבודתו במוסך, היה מאושר להקדיש לעבודתו כל רגע פנוי. בכיתה י' מצא את רחל חברתו. ברצינות ובהתמדה התמידו בחברות זו, ונישאו לאחר השרות הצבאי. דן חלם להיות טייס, אולם נאלץ לעזוב את קורס הטייס ועבר לשרת בשריון. שם "נדבק" לטנקים, עבר את תקופת הצבא הסדיר, חתם קבע והשתחרר כמ"פ. בהמשך דרכו במילואים קיבל את תפקיד המג"ד. כשחזר לקיבוץ לאחר וויתור על אהבה נוספת, האופנוע, נכנס לעבוד במוסך. שם, עד יומו האחרון ממש, השקיע ככל יכולתו, בקטיף הכותנה ובקצירת התחמיץ ובמיכון של מרכז המזון. בענפים אלה ניסה להקטין עד למינימום את מספר העובדים השכירים. מעורבותו בצד החברתי התבטאה בנוכחות אקטיבית באסיפות החברים, והביאה אותו לפעילות רבת שנים בועדת צעירים. כן היה חבר מזכירות והחזיק בתיק כוח אדם.
כמג"ד היה תמיד קשוב ורגיש, פעל בשכל ישר וחכמת חיים. יצר יחד עם צוות הקצינים בגדוד אווירה של משפחה לוחמת. דאג לכל חייל, וניסה במידת האפשר לפתור בעיות אזרחיות שלהם.
בבת עינו של דן הייתה משפחתו – רחל וילדיו. את מיעוט הזמן שהיה לו עבורם השתדל לפצות בים של אהבה. כשהתגלתה מחלתו היה בטוח, באופטימיות האופיינית לו, שיתגבר עליה, אך הוא כרע ונפל לאחר תשעה חודשים.