|
|||||
אלימלך אביטל (גנז)
נולד בכ"ח באב תרע"ג - 31.08.1913 נפטר בל' בתשרי תשס"א - 29.10.2000 אלימלך נולד בעיירה ווישו שבהרי הקרפטים ברומניה, בן לאברהם יצחק גרינשפן ורבקה לבית גנז. משפחתו השתייכה לחצר חסידות ויז'ניץ, והוא קיבל חינוך חסידי. הוא היה תלמיד ישיבה עד לגיוסו לצבא רומניה, שבו שרת שנתיים. מגיל צעיר, החל אלימלך בתהליך של התקרבות לרעיון הציוני, שהכה גלים ברחבי אירופה המזרחית באותן השנים. הוא הצטרף באופן רשמי לתנועת הפועל המזרחי, והשתתף בהכשרה, כאשר מטרתו הייתה עליה לארץ ישראל והגשמת הרעיון של תורה ועבודה. מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה לא פגעו באופן ישיר במשפחתו, אך הוא נכלא במחנה עבודה. ב- 1942 נשא לאישה את אלקה (אטל מושקוביץ) בת עירו. לאחר תקופת פירוד, שבה נאלץ לחזור למחנה, הצליח אלימלך לברוח, ובתיאום עם אלקה נפגשו בבוקרשט, משם עלו ארצה באוניית המעפילים "קזבק" ב- 1944. עם עלייתם ארצה שהו במחנה המעצר עתלית, ממנו עברו ישירות לקבוצת יבנה. בקיבוץ השתלב ומילא תפקידים שונים, ביניהם סדרן עבודה וגבאי בית הכנסת. אלימלך היה איש עבודה חרוץ ומסור בלול ובמדגריה, בה יישם רעיונות בייעול תהליכי העבודה. היה מן הבולטים שבשליחי הציבור בקיבוץ, עבר לפני התיבה בשבתות ובחגים, תוך תרומה לגיבוש נוסח מיוחד לתפילה. לא ויתר על תפילה בציבור בשבת ובמועד, וקבע עיתים לתורה. לזכרו אנו מקדישים את פרק ט"ו בתהילים: מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך: הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו: לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו: נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימר: כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם: |
הוסף |
|
|
|
|
|