דפי הנצחה

דוד יעיר ז"ל



נולד בכ"ב בתשרי תר"פ (שמחת תורה) - 17.10.1919

נפטר בה' באייר תשנ"א (יום העצמאות) - 19.4.1991



הוריו של דוד, אלכסנדר ואסתר אדלר ז"ל, היו מהפעילים המרכזיים בהנהלת "המזרחי" בגרמניה, וחינכו את ארבעת בניהם לחלוציות. דוד למד בבית ספר יסודי ציוני בברלין, והמשיך לעבוד בנגריה כמתלמד, בכדי לעלות ארצה כחלוץ בעל מקצוע מבוקש. כאשר הצטרפו הוריו לקיבוץ רודגס, הוא השתלב שם מיד בעבודה בפרדסים ובבניין כדי לתמוך בהוריו. רק בערבים הוא השתתף בשעורים של עליית הנוער. הוא כותב בזיכרונותיו שהיה לו חשוב מאוד לאפשר להורים לחיות אתו בקיבוץ, ועל כן לא הלך עם חבריו לקיסריה, ולא עם אחיו הבכור לטירת צבי.

בראשית שנות העלייה ליבנה היה שומר שדות, ואחר-כך עבד בנגרות בניין ובחצרנות.

כבר ברודגס הוא הושבע ל"הגנה", ועסק ב"נשקוּת", ובהכנת סליקים לנשק. (ומכאן הרגלי הסודיות בענייני ביטחון). שם גם התנדב לחברה קדישא, ובמצווה זו עסק עד סוף ימיו. רק בזקנתו עזב את הנגרייה, ועבד בלול, שם היה תורן במשך למעלה מ50- שנה.

נולדו למשפחה חמישה ילדים, ועמם אומצו לחיק המשפחה שני, אחיינים יתומים, אשר דוד עזר לחנכם ולשקמם בכל חום לבו ובאינטואיציה הטובה שלו.

אפיינו אותו המסירות לקיבוץ, ההשתתפות הערה באסיפות ובוועדות השונות, וכן דייקנותו בהשכמה לתפילה ולעבודה.

בסוף מלחמת ששת הימים נפל בנו בכורו בצלאל ז"ל, ועל האובדן הזה לא התגבר. הוא הפסיק לטפח את תחביבו העיקרי: לימוד ארכיאולוגיה, ושמירה על הממצאים באזור שלנו. בשנה האחרונה לחייו עבד בזיתיה, שם קיבלוהו בצורה יפה.

הוא נפטר ב"מות נשיקה", כפי שקיווה, בהתעלמו מסימני מחלה שנראה כי הרגיש בה לפני-כן.

היה נאה דורש ונאה מקיים, ושמר בקנאות על אורח חיים קיבוצי