דפי הנצחה

ישעיהו כהן ז"ל



נולד בט' במרחשוון תרע"ה 29.10.1914
נפטר בג' בטבת תשס"ה 15.12.2004


ישעיהו, בנם של לואיס (אליעזר) ורינה כהן, נולד בגנואה שבאיטליה. אבי המשפחה היה מראשוני הציונים בעיר, שפעלו בהשפעתו של הרב פאצ'יפיצ'י. מתוך כוונה לממש את הרעיונות הציוניים, שלחו ההורים את ישעיהו ואת אחותו לארץ, על מנת שיתחנכו בארץ וילמדו חקלאות. שני הצעירים הגיעו לארץ בשנת 1930, ישעיהו נקלט בבית הספר החקלאי מקוה ישראל ואחותו בכפר הנער בן שמן. מאוחר יותר הגיעו שאר בני המשפחה ורכשו חלקה במושב מגדיאל. ישעיהו הצטרף אליהם, עבד בפרדס המשפחתי וכן עסק בשמירה על הישוב. בשנת 1940 נשא לאישה את עליזה לבית כהן, שהייתה אז חברה בקבוצת רודגס. עליזה הצטרפה אל בני המשפחה במגדיאל. שם נולדו שתי בנותיהם חנה ורינה. לאחר כשבע שנים של חיים במושב, נאלצה המשפחה למכור את המשק. בשנת 1947 החליטו לעבור ליבנה, בה התאספה זה מכבר קבוצה של יוצאי איטליה. הם התערו במהרה ביניהם, וכמו כל חברי הקבוצה הסכינו בני הזוג לחיי עמל וצנע. הליפט שלהם היה בית חם, שקט ושלו.
ישעיהו היה עגלון, טיפל בסוסים באורווה, ואחר כך עבד במטע הגויאבות. משחוסל הענף עבר לבית ספר, לימד אנגלית וחקלאות. בשנים המאוחרות למד נגרות, וקיבל על עצמו לבצע תיקונים בדירותיהם של החברים.
הוא היה איש של טבע, נוף ונוי. בצעירותו הירבה לערוך טיולים, ובזקנתו השביע את עיניו בקריאת ספרי גיאוגרפיה ומסעות, ושאב ידע מחוברות ה"נשיונל - גיאוגרפיק". היה בקי בשמות מיני צמחים, טיפח גינה יפה, ובנה משתלה קטנה לצמחי בית. הוא הפליא גם לצייר, וציוריו קישטו את הדירה הקטנה בבית סביון, אליה נאלצו בני הזוג לעבור בשנותיהם המאוחרות.
עליזה וישעיהו זכו להקים שבט גדול ומפואר. בנותיהם, נכדיהם וניניהם הרבים ממשיכים בדרך הוריהם, שומרים תורה ומצוות, ומקיימים מצוות ישוב הארץ בכל רחבי ארץ ישראל.