|
|||||
יצחק אשר נולד ביום הכפורים תרע"ד - 10.10.1913 נפטר בי"ט בשבט תשנ"ו - 09.02.1996 בן למשפחה ציונית-דתית ומעורה היטב בחיי הקהילה היהודית באמשטרדם. למד בסמינר לרבנים וידע עברית על בוריה. היה פעיל בתנועת הנוער "זכרון יעקב". בתום לימודיו הצטרף להכשרה בפראנקר, שם למד נגרות כהכנה לעלייתו. ביום 16.9.36 והוא בן 22, עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ רודגס כמדריך לקבוצה מעליית הנוער. עם חניכיו עבר להכשרה בנחלת-יהודה שם גובשו לגרעין שלימים הקים את קיבוץ עין הנצי"ב. בשנת 1940 נשא לאישה את מרים, בתו של ד"ר אליקים קלמוס ז"ל. הוריו ואחת מאחיותיו נספו בשואה בברגן-בלזן. שני אחיו ואחותו עלו ארצה. החל בפעולה ציבורית במזכירות הקיבוץ הדתי כעורך "עלונים", ביטאון התנועה ("עמודים" דהיום). למד הוראה בסמינר הקיבוצים בשנים 1943-1946. חזר לקבוצת יבנה והצטרף לצוות מייסדי ביה"ס הראשון בקיבוץ הדתי. במשך 25 שנים עסק בהוראה, חינוך וניהול. בתום מלחמת ששת הימים (1967) יצא עם משפחתו לשליחות מרכזית בבני עקיבא בצפון אמריקה. כשחזר ב1970- ניהל את האולפן לעברית וב1972- יצא לערוך את "עמודים" למשך 3 שנים. השתלם במקצוע הספרנות והיה מייסדה ומנהלה הראשון של ספריית "בית-עקד", ושם עבד עד יומו האחרון. היה פעיל במוסדות הקבוצה – ועדת חינוך, מערכת "מבית", נשיאות האסיפה ועוד. עיקר עבודתו הספרותית: עריכת "מבית", "קבוצת יבנה במערכת תש"ח", "בתוך הזרם ונגדו" – אסופת מאמריו של צוריאל אדמנית ז"ל, והמחזה "פעמי רגלים" שהועלה בשמחת בית השואבה. בין תחביביו – אהבת הספר והמשחק, תיאטרון בובות וכתיבה רהוטה. בשנת 1982 נספה בנו היחיד, ידידיה ז"ל, בעת מילוי תפקידו. יצחק השאיר אחריו שלוש בנות - אפרת, דיצה ושלומית, ו-16 נכדים. |
הוסף |
|
|
|
|
|