דפי הנצחה

גלעד נחליאל


נולד בכ"א באדר ב' תשמ"ו 1.4.1986

נפטר בי"א בסיוון תשס"ג 11.6.2003



גלעד היה בנם הבכור של חנה ויובל. מצד אביו דור רביעי למייסדי קבוצת יבנה, לנה ושלמה נחליאל, נכדם של שושנה ובניה נחליאל. מצד אימו נכדם הראשון של נילי ושמואל שחר מקבוצת שילר. השאיר אחריו שני אחים – עמיר וניתאי ואחות - תֹאם. הוא גדל והתחנך בקבוצת יבנה.

גלעד היה ילד מיוחד, שילוב של מעשה קונדס עם עיסוק בשאלות קיומיות. לא פחד לגעת בכל נושא, לא התבייש לשאול ולהתלבט בקול. הכיר במורכבות של האידיאלים השונים אותם ספג בבית הספר. בלימודים, במוסיקה שאהב, בהוויה הדתית, ניסה למצות הכל, להספיק כמה שיותר, לא לבזבז את הזמן. הוא היה חידה לא מפוענחת. רצה להיות הכי מיוחד, אך גם הכי רגיל, והכל בעת ובעונה אחת. דרש מעצמו המון, לפעמים יותר מידי. הוא רצה להצטיין: בתכניותיו להתגייס לצבא ליחידה מיוחדת, בלימודים, בטיולים. והוא שפט את עצמו בחומרה, בלי פשרות.

גלעד אהב דברים ייחודיים ולא אהב את השגרה. הקפיד מאוד על התספורת הארוכה – מין "שמשון הגיבור" – שאם יסתפר, יאבד משהו מהייחודיות שלו. לבית הספר לא הופיע הרבה, אבל להתנדבויות השונות הקפיד להגיע, והתמסר לעניין עם כל הלב. על הטיולים של המגמה לארץ ישראל לא ויתר. באלבומו נותרו צילומים מאותם טיולים: נופים, בעלי חיים, צמחים. אחת התקופות הטובות בחייו הייתה השהות במכינה בעתניאל, בלימוד תורה בלי מסגרת נוקשה.

גלעד מצא את מותו בעת טיול בנחל צאלים