דפי הנצחה

אילזה הרץ (לצרוס)



נולדה בי"ב באייר תרס"ז - 27.04.1907
נפטרה בי"ח בתשרי (סוכות) תשל"ג 25.09.1972




נולדה בליבקה, עיירה קטנה במערב גרמניה. אביה, מורה בבית הספר המקומי ובעל תפילה בקהילה קטנה ומתבוללת למחצה, השכיל לחבב את היהדות על ילדיו ותלמידיו. אילזה ולוטר, אחיה, גדלו באווירה של מסורת יהודית אך לא ציונית. בעקבות המשבר הכלכלי של שנות העשרים נאלצה להפסיק את לימודיה ויצאה לעבוד. לאחר זמן החלה ללמוד בבית הספר לכלכלת בית "וולפרטסהאוזן" שכלל חינוך לחקלאות. בית הספר, שראה באילזה מורה לעתיד בשורותיו, דרש שתרכוש ניסיון מעשי בחקלאות, וכך הגיעה להכשרת הבח"ד רודגס, בתפקיד של מנהלת משק הבית. עד מהרה השתלבה בחברה ובאווירת הלימודים, נעשתה לציונית ותפסה מקום מרכזי בחיי החברה.
יום אחד הופיע לוטר אחיה, בשליחות ההורים לשכנעה לחזור הביתה, אך המשכנע הפך למשוכנע ואף הוא הצטרף להכשרה. בינתיים נרקמו קשרים בין רודי, מנהל ההכשרה, לבין אילזה האחראית למשק הבית, ונעשו תוכניות לעתיד משותף בארץ, בקיבוץ רודגס הצעיר. הם נישאו ב-30.1.33, יום עליית היטלר ימ"ש לשלטון, ולאחר יומיים הפליגו באוניה לארץ. בקיבוץ רודגס, שהיה עדיין קיבוץ של רווקים, הופתעו מהמצב החדש, אך עד מהרה הוקם לזוג חדר משפחה בליפט, שהיה חדר המשפחה הראשון בקבה"ד ודוגמא לזוגות הבאים.
לאחר כשנה וחצי חזרו רודי ואילזה לגרמניה הנאצית בשליחות הבח"ד לארגן את עליית ההצלה של צעירי הבח"ד וההכשרה. משחזרו ארצה ב1937-, למדה אילזה טיפול תינוקות כמקצוע שאליו התמסרה רוב שנותיה באהבה רבה.
לאילזה ורודי נולדו חמישה ילדים שאותם גידלו וחינכו בקבוצת יבנה, ואילזה זכתה לטפל בנכדיה הראשונים. כל שנותיה נמשך ליבה למוזיקה, לתרבות וליפה שבחיים, ושנים רבות שרה במקהלת הקיבוץ. שנאה רכילות ולשון הרע והשפיעה על ילדיה ברוחה השלווה והאופטימית ובאמונתה התמימה בצדקת הדרך.
נפטרה בחוה"מ סוכות תשל"ב והיא בת 65.