מרדכי (מולו) הורן
נולד בכ"ד בכסלו תרצ"ד 12.12.1933 נפטר בז' בתשרי תשנ"ט 27.09.1998 מולו נולד בעיר ירוסלאב שבמזרח פולניה, כבן הצעיר למשפחה אורתודוכסית, שהתפרנסה בכבוד מבית מסחר לבדים. מגיל שלוש למד ב"חדר". בפרוץ המלחמה נכנסו הגרמנים לעירו. משפחתו הצליחה להימלט לאזור הכיבוש הרוסי. ב- 1940 נשלחו לסיביר, למחנות כפייה, שם סבלו מקור, מחסור ורעב. אחרי שחרורם מהמחנה הגיעה המשפחה לקולחוז באוזבקיסטן. כילד עבד מולו עבודת פרך באיסוף כותנה, בתנאי רעב קשים. אביו חלה ומת, ואמו החליטה לשלוח אותו ואת שלוש אחיותיו במסגרת "ילדי טהרן". ילדי טהרן הורשו לצאת מגבול רוסיה בתוך קבוצת חיילים פולנים, אליהם צורפו גם ילדים. בטהרן אספו שליחי הסוכנות את הילדים היהודים מקרבם, (כ-800 נפש) על מנת להביאם לארץ. הם נסעו דרך הים לפקיסטאן, להודו ולעיר סואץ במצרים, כשהסכנות אורבות מהאוויר ומהים. בעיצומה של המלחמה – פברואר 1943, ולאחר כמעט שנה בדרך, הגיעו ברכבת מסואץ לרחובות, והתקבלו שם בהתרגשות רבה. בארץ התנהל ויכוח לגבי חינוך הילדים. מולו דרש לחיות במסגרת דתית, ונשלח לקבוצת יבנה. אימצה אותו משפחת אייזנר. הוא הצטרף לקבוצת "ביכורים", בני המשק הראשונים, וזכה להיות "בן טיפוחים" למחנך דב רפל. ב-1947 עלו האם ובן נוסף לארץ. האם הצטרפה לבִיתה, חיה שיפמן, שהייתה אז חברת כפר עציון. חיה נהרגה כקשרית בקרב האחרון על הגוש. מולו התגייס לנח"ל במסגרת גרעין עציון, שם הכיר את אשתו לעתיד, חנה לבית כהן, מירושלים. בשנת 1956 התחתן הזוג בקיבוץ. נולדו להם ארבעה ילדים: אסנת, תמר (שנהרגה בתאונת דרכים ב- 1986), יקים ועדי. בנוסף, הם אימצו את מיכל לבת. מולו השתתף במבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, ושל"ג. הוא עבד בפלחה ובמוסך. היה אחראי בניין, איש אחזקה במטבח, טכנאי למקררים ומזגנים, וגזבר. היה פעיל מאד באסיפות, ובעל דעה בכל ענייני הקיבוץ, המשקיים והאידיאולוגיים. בשנים האחרונות נהנה מלימודיו בישיבת הקיבוץ הדתי. הוא שילב עבודה קשה עם לימוד גמרא ויהדות, והיה סמל לאיש תורה ועבודה. מבחינה פוליטית, הזדהה עם מימ"ד, ושאף להגיע לשלום עם שכנינו.
|