דפי הנצחה

יאיר היה בנם הבכור של יעקב (יולה) ולאה (לוטה) כוכבא. היה הילד הראשון שנולד בקבוצת יבנה לאחר המעבר מרודגס- פתח תקווה, לנקודת הקבע.

עם סיום ביה"ס התיכון התגייס לצבא במסגרת 'בני משקים' של הנח"ל והיה בצוות הפיקוד של הגרעין הראשון שהתיישב בהיאחזות הגלבוע בשנת 1962. שם הכיר את ברכה לבית כהן והם נישאו ביבנה בשנת 1965.

לחם באומץ ובתושיה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.

ריכז שנים רבות את ענף ההשקיה בגד"ש. למד טכנאות מים במדרשת רופין ויותר מאוחר אלקטרוניקה, והחל בהטמעת האוטומציה בהשקיה. בעבודה זו 'גידל' דורות של נערים שזוכרים את החותם שהטביע בהם גם לאחר שנים רבות, בבגרותם.

בהמשך, עבד תקופה ארוכה כאחראי אחזקה של התפעול הטכנולוגי במדגריה.

במסגרת שליחות לאוקראינה מטעם הסוכנות היהודית, היה אחראי לארגון סיורים של אח"מים ותורמים מרחבי העולם היהודי כדי לסייע לחינוך יהודי ולתנופת העליה של שנות התשעים.

עם שובו לקיבוץ, נקרא לרכז את מערכות המיזוג והקירור של הקיבוץ ומתוך רצון לקדם את הענף למד טכנאות מיזוג אויר וחשמל. בתפקיד זה עבד, למרות מחלתו, ממש עד לימיו האחרונים.

יאיר האמין בכל לבו בדרכו השיתופית של הקיבוץ והתנגד למהלכי הפרטה.

ערך העבודה היה בראש סולם הערכים שהובילו אותו. בכל מקום בו עבד הצטיין במקצועיות, בחריצות, במסירות וביצירתיות והיה אהוב על כולם: חברים בעבודה, טכנאים מבחוץ, חיילים ומפקדים בצבא, ילדים בשבילים.

בימי השבעה שמעו בני המשפחה ממבקרים, גם כאלה שלא היו מוכרים להם, על מעשי חסד רבים שעשה בצנעה במהלך חייו.

אהב לטייל, הכיר את הארץ והתמצא כבן-בית בשבילי המדבר. יצא במשך שנים, גם מעבר לגיל שיבה, לטיולי השטח של התיכון כאחראי לוגיסטי ולמרות פער הגילים ידע להתחבב על הנוער ולהפעיל אותו בכריזמה השקטה שלו.

ניחן בעין טובה וביד בוטחת וידע להנציח, בצילום, את הרגע ואת היופי.

היה אב משפחה משקיע ותומך לשלושת ילדיו רן, איילת וגלי, וסבא אוהב ואהוב לאחד-עשר נכדיו.

הראשון שנקבר בקבוצת יבנה, על פי בחירתו, בקבורת ארץ ישראל - חלוץ בחייו ובמותו.