דפי הנצחה

מאיר בר שלום


נולד בכ' בכסלו תרע"ח - 05.12.1917

נפטר בי"ח בניסן תש"ן - 13.04.1990



מאיר נולד בעיר פסטוב שבליטא. אביו היה פחח ואמו בעלת חנות. למד בבית ספר יסודי בעיירתו, בישיבה קטנה, ובישיבות גבוהות. בגיל גיוס הגיע לישיבה במונטריי שבשוויצריה, ומשם להכשרה בהולנד. שם פגש את שולמית והם עלו ביחד בעלייה ב' באוניה "דורה", והגיעו לרודגס שבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. ממשפחתו שרדו לאחר השואה רק אחות ואח צעיר. ברודגס עבד מאיר כעגלון ובעבודות חוץ. בין ראשוני מעבדי השטחים ביבנה, הוא למד את עבודות הטרקטור, ולכן נאלץ לדחות בשנה את חתונתו. הערבים בסביבה ביקשו שיעבדו את שטחיהם, ומאיר עבד אצלם הרבה לילות. הם רחשו לו אימון רב.

החתונה הראשונה ביבנה היתה זו של מאיר ושולמית ושל אלי והדסה בוכאסטר. מאיר היה "מסדר קידושין" ברוב החתונות ביבנה, עד לחתונת אורית נכדתו.

מאיר הגשים את רעיון "תורה ועבודה". מידי יום, בתום עבודתו, למד גמרא בחברותא. זה התחיל בליפט לאור מנורת נפט עם שלמה אפרתי ומרדכי וייזר, והמשיך הרבה שנים עם ישראל קטן.

למאיר ושולמית נולדו חמישה ילדים. שמחתו הגדולה היתה הילדים והנכדים. היה תמיד עם ילד קטן על הברכיים.

כשיבנה עיבדה שטחים בנגב כדי ללמד עולים חדשים, עבד מאיר עם מנחם בר-דרומא, ועם חברי גרעין עציון, שבשבילם היה כעין אבא.

כשבניו התחילו לעבוד, לקח אותם אליו למוסך ללמד אותם סדר וניקיון. את הנכדים חינך כשעבד בתיקון אופניים. ואת כולם לימד תורה וגמרא. כשהיה צורך, למד לשחוט עופות, ואמר בהומור ש"זאת לא מלאכה בשביל יהודי".

כל השנים עבד ולא ביקש ללמוד, כי הרגיש שחובתו לפרנס את המשפחה. עם הגיעו לגיל פנסיה למד בישיבה, ושם העריכו מאוד את הדרך שבה למד שעות ארוכות כמו בחור צעיר, עם חברותא.

מחלתו שיבשה את תוכניותיו.