דפי הנצחה

רוחמה חיות ז"ל

נולדה בכ"ד בשבט תרפ"א – 02.02.1921
נפטרה בי"ג בטבת תשנ"ב – 20.12.1991


רוחמה חיות, בת שמואל אלי ואתל פרייליך, נולדה בקאלושין, בפולין. היא גדלה בקוז'ניץ, עיר מוצאו של אביה ומקום מגורי סבה ומשפחתו הענפה, שם סיימה את לימודיה התיכוניים. במלחמת העולם השנייה פעלה רוחמה בגטו, ב"חוג לעזרת חולים עניים" שהוקם שם, וכן לימדה וניהלה בי"ס לילדים יהודיים. עם חיסול הגטו, הועברה למחנות עבודה וריכוז, כולל אושוויץ, ומהמחנה האחרון, מאלחוב, היא שוחררה לשוודיה ב28- באפריל 1945 באמצעות הצלב האדום השוודי.
לאחר תקופת שיקום ראשונית היא נתקבלה כמורה בבית ספר לפליטות שואה יהודיות מפולין, ואחר כך כמורה וכמדריכה לבנות בח"ד. בדצמבר 1946 עלתה עם תלמידותיה במסגרת עלייה ב' באנייה "אולואה" (אח"כ – "חיים ארלוזורוב"). יחד עם כל מעפילי הספינה, הועברה למחנות הגירוש בקפריסין, שם שהתה 13 חודשים. במחנות המשיכה בהדרכת תלמידותיה ובנות אחרות, והייתה חברת מזכירות המחנה והמזכירות המשותפת של מחנות החורף.
לארץ הגיעה רוחמה במרץ 1947 ופנתה לקליטה בקבוצת יבנה. תחילה עבדה בגן הנוי ובגן הירק, ועם הפינוי של האימהות וילדיהן לבני ברק, עברה למטבח. בתום המלחמה ביקשה לצאת ללימודים בסמינר למדריכי עליית הנוער בבית וגן שבירושלים, ועם נישואיה למרדכי חזרו השניים לקבוצה, בה נולדו שלושת ילדיהם: איתיה, מישאל, ונח.
לאחר הלימודים חזרה רוחמה לעבוד במטבח, אך עד מהרה עברה לעבוד בחינוך: טיפול בילדי בית הספר, ולאחר מכן עבודה משולבת כמורה מדריכה ומטפלת לילדי בית הספר היסודי. תוך כדי עבודה בבית הספר, היא השתלמה בקרמיקה, והכניסה מקצוע זה כמקצוע הוראה למלאכה בבית הספר היסודי וכחוג אמנות בבית הספר התיכון. רוחמה מצאה סיפוק מיוחד בשילוב של חינוך ואמנות, והתמידה במקצוע הקרמיקה, תוך כדי השתלמות מתמדת, עד שהוכרעה על ידי מחלתה.