דפי הנצחה

צילה קהתי


נולדה בכ"א בסיוון תרפ"ד - 17.06.1922

נפטרה בז' בתשרי תשנ"ח - 08.10.1997



אחרי מלחמת העולם הראשונה, בזמן ההגירה של יהודי מזרח אירופה מערבה, נדדה גם משפחת זאב ופרידה דורף מפולין לדרזדן אשר בגרמניה. שם נולדה בתם הבכורה צילה. מדרזדן נדדו מערבה והתיישבו באנטוורפן שבבלגיה. שם עשו חייל ונולדו להם עוד שלוש בנות.
צילה הצטיינה בלימודיה ובהתנהגותה. כבר בילדותה ניכרו סגולותיה: היא דאגה ועזרה לזולת, לקחה אחריות על אחיותיה הקטנות, ועזרה בניהול הבית. בת 14 הצטרפה לארגון בני עקיבא והיתה למדריכה של קבוצת בנות. עם פרוץ מלחמת העולם השניה (1939) כשפלשו הגרמנים לבלגיה, נסעה משפחת דורף מערבה עם חיילי בנות הברית. מי שהגיע לשפת הים, התמזל מזלו ונאסף לאוניות על ידי החיילים הבריטיים – ניצל. וכך הצליחו להגיע לאנגליה הסבתא, האמא והאחות הקטנה. צילה ושאר בני המשפחה נשארו מאחור ונאלצו לנדוד לצרפת, ואחר כך לספרד ולפורטוגל. משם נוצר קשר עם המשפחה באנגליה, אבל כל מאמציהם להתאחד עלו בתוהו. כל אותן שנים היתה צילה אחראית על ניהול "הבית".
עם תבוסת הגרמנים חזרו כולם לאנטוורפן והמשפחה סוף סוף התאחדה. שם נפגשה צילה עם חבר בני עקיבא, חייל בבריגדה היהודית, אברהם ברנבלוט. לאחר חתונתם קיבלה צילה אשרת כניסה לארץ, והזוג הגיע לקבוצת יבנה כמשפחת קהתי.
התקופה הראשונה היתה קשה מאוד בגלל התנאים והאקלים, ובעיקר בגלל הניתוק מהמשפחה. אבל כהרגלה, ידעה צילה להתגבר על הסבל הפיזי והנפשי, והתמסרה למשפחתה ולעבודה.
נולדו לה ולאברהם שלושה בנים - שמואל, עמרם, ואיתמר, ובת – מרים, אותם חינכה למופת.
צילה עבדה במחסן הבגדים כתופרת ולאחר מכן כמנהלת המתפרה. היא דאגה באופן אישי גם להביא עבודה מתאימה לביתן של אמהות החברים ולחברות מוגבלות, ובהזדמנות זו ניהלה איתן שיחה בשפה המובנת להן, ביודעה שפות רבות. וכמו תמיד, פעלה במסירות, בשקט ובחכמה רבה.