|
|||||
גור-אריה אשר נולד: ג' בטבת תרפ"ג 22.12.1922 נפטר: י' באייר תשע"ב 02.05.2012 אשר נולד באוסטריה, בעיר וינה. הוריו, אריה הלוי ולאה טירקל, השתייכו שניהם לשושלות חסידיות. למרות הדבקות באורח חיים חרדי, הבית היה ציוני.בשנת 1938 עלו בני המשפחה לארץ והתגוררו בתל-אביב. על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, עסק אשר בעבודות חקלאיות עונתיות, במושבה יבנאל ובמקומות נוספים. מתוך שאיפה ללמוד בישיבה, הלך אחרי אחיו, והצטרף למחזור הראשון של ישיבת כפר-הרואה. הוא עבר לפני התיבה והרשים את הרב נריה. בזמנו הפנוי הדריך חניכים ב"בני-עקיבא", וכן עבד בהדרכת קבוצה של "ילדי טהרן" במושב שדה-יעקב. את אהבת נעוריו, פרידל לבית הוכהויזר, הכיר כשעבד בכפר-חסידים, בעת שהיא התחנכה שם בכפר הנוער הדתי. השניים החליטו להצטרף לקבוצת יבנה, בה נקלט הגרעין של פרידל. בשנת 1944 הם נישאו, ויחדיו הקימו משפחה גדולה ויפה. את ששת ילדיהם: נעימה, שמואל, ישראל, חנה, לאה ואליעזר (אלי), חינכו בדרך התורה והעבודה. ביתם היה ספוג אמונה בערכי הקיבוץ, עליהם שמרו באדיקות. בינואר 1990 שיכלו את אלי צעיר הבנים. אשר זכור בשני תחומים בהם בלטו כישרונותיו ומעלותיו. האחד, בתפקיד שליח הציבור: מילדות אהב ניגונים חסידיים וחזנות. כבר בגיל רך השתתף במקהלת בית הכנסת המקומי ואף זכה לשיר קטעי סולו בתפילות הימים הנוראים. כן שר בזמריות ובמקהלות במסגרות שונות, בין השאר בקע קולו הצלול בחגיגות שמחת בית השואבה. בבית הכנסת ביבנה עבר באופן קבוע לפני התיבה ובקולו הרך והמרגש ריתק את שומעיו. ליד שולחן השבת נהנה לשיר זמירות עם בני המשפחה. כן אהב להאזין לתקליטים של חזנים בעלי - שם. התחום השני, העבודה בענף הנוי: רוב שנותיו, מעל שישים שנה, עברו עליו בענף הנוי אותו אהב בכל מאודו, השקיע בו את כל נשמתו והיה מבלה בו מבוקר עד ערב, עד כלות כוחותיו. מעשי ידיו ניכרים ברחבי הקבוצה הפורחת. מידי שנה, לקראת חג סוכות, גזם ענפי דקל לסכך. לכבוד חג שבועות קישט בענפים ובפרחים את בית הכנסת. זכורים גם סידורי פרחים ריחניים אותם עיצב. אשר הקפיד להשתתף בשיעורים התורניים, ותרם מפעם לפעם מפרי עטו, דברי תורה שהופיעו בעלוני הקבוצה. ניפטר בשיבה טובה והותיר אחריו נכדים ונינים ההולכים בדרכיו. | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
|
|
