דפי הנצחה

שרה שטרן – קטן


נולדה בכ"ד באייר תרע"ח 04.06.1918
נפטרה בד' בתשרי תשס"ב 21.09.2001


שרה נולדה והתבגרה בלודז', פולין. ההורים צבי-חיים וגננדל-אביטל היו אדוקים, השתייכו לחסידות גור, ואחד הסבים היה פוסק בר סמכא. שרה הייתה הבכורה מבין ארבעת הילדים. היא למדה בגימנסיה יהודית, וכן הצטרפה לתנועת "השומר הדתי". בהמשך פעלה בהנהגת בני עקיבא. תוך שהתכוונה לעלות לארץ, פרצה מלחמת העולם. ככל יהודי האזור נאלצה לחיות בגטו בתנאי רעב ופחד מגירושים. פעילי תנועות הנוער המשיכו גם בגטו לארגן פעילות חינוכית ותרבותית, ולהמשיך להתכונן להגשמה ציונית. שרה עסקה בכך בנחישות ותוך סיכון עצמי. ב-1944 נשלחה לשטוטהוף ומשם לאושוויץ. מששוחררה מהמחנה חזרה לעירה, ולשיברון ליבה שמעה כי איש מבני משפחתה לא נותר בחיים. שרה אזרה כוחות והחלה לפעול ולסייע בקליטת הניצולים. תוך כך גייסה מחדש צעירים והקימה עבורם קיבוצי הכשרה לקראת עלייה. היא שכנעה לא לנטוש דרך תורה ומצוות, וכן נאבקה לשמור על ייחודה הדתי של התנועה. הייתה אם רחומה ודואגת לחניכיה בהכשרות. חלק מהם נקלטו אחר כך בקבה"ד, ואחדים נפלו בקרבות מלחמת העצמאות. חברי קבוצת "לודז'-אשבך" שמרו על הקשרים ביניהם לאורך שנים, והפכו למשפחה מלוכדת שבמרכזה עמדה שרה.
ב-1947 עלתה ארצה, והתיישבה ביבנה. ב-1953 החלה לפעול במסגרת ארגון הפועלות של הפוהמ"ז. ב-1955 נישאה לישראל קטן (קליין). בין השנים 1957-1963 רכשה תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, תוך שהיא ממלאת תפקידים שונים מטעם משרד הסעד, ומלמדת באונ. בר אילן. בשנת 1977 נבחרה לכנסת התשיעית.
את מיטב כוחותיה הקדישה לתנועת הנשים "אמונה". בשנים 1984-1990 כיהנה כיושבת ראש התנועה. הקמת מערך מוסדות חינוך לילדים, הקניית מקצוע למתבגרים, שירות פסיכולוגי למשפחה, אימוץ ילדים, מוסדות דת ותרבות, שילוב של נשים יועצות לבתי דין רבניים, בכל אלה עסקה בהתמסרות רבה. תודעת השואה לא הרפתה ממנה. היא עשתה רבות להנצחת השואה, באופן אישי ובמסגרת ההנהלה של יד ושם. היא הייתה בעלת עמדה לאומית ימנית, וסלדה מגילויי התבטלות בפני לא יהודים. בשנת היובל למדינה, שנת תשנ"ח, זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים. פשטות הליכות, אהבת הבריות ויראת אלוקים אפיינו אותה עד ימיה האחרונים.