דפי הנצחה

אריה בן טובים


נולד בי"ד בתשרי תשי"ג - 03.10.1952
נרצח בכ' במחשון תשל"ט - 19.11.1978


אריה נולד להוריו חיה וזלמן בן-טובים, תינוק חייכן, חסון וזריז.
אבל עד גיל חמש היו לו כ-20 מטפלות והחליף בתי ילדים שש פעמים. בכיתה א' התקשר מאוד למורה. כשלא המשיך איתה בכיתה ב' עבר משבר - ומרד. סירב לשתף פעולה, עד סוף בית הספר העממי. כשעבר לישיבה התיכונית בכפר הרא"ה היה תלמיד טוב, אך חזר לבית הספר ביבנה, בגלל לחץ חברתי.
כבר בגיל צעיר התמצא בידיעת הארץ, גיאוגרפיה וצפרות. התגייס לסיירת "שקד" תחת פיקודו של אריק שרון, ופעל בטיהור עזה ממחבלים. במקום קורס קצינים, העדיף להמשיך לשרת בסיירת.
במלחמת יום הכיפורים עסק באימון חבלני. בתום שירותו הצבאי, עזב אריה את הקיבוץ, ועסק בעבודות עפר באילת, שם התמודד עם בעיות כשרות. אריה, חקלאי בנפשו, מחפש את עצמו - קורס צלילה, חזרה ליבנה, ושוב - לעיר. עובר ל'רמת-מגשימים', ומשם ל'קשת', ומתאכזב כשהישוב הופך למושב שיתופי. אריה חיפש קיבוץ המשלב עבודה ולימודי גמרא. השכים ללימודי חברותא, והשקיע בעבודה החקלאית 12-10 שעות ביום. ב'קשת' לא הבינו אז את חשיבות העבודה, לכן עוזב אותם.
לימים מצא בקיבוץ 'מצפה שלם' אנשים לרוחו, גם אם אינם מקיימי מצוות. שם גם פגש חברה שאיתה התכוון להקים משפחה. אריה עוסק שם בחקלאות, אוהב מאוד מוזיקה ומתעניין במחשבת ישראל (ליד מיטתו - ספרו של פרופ' שוייד...) ונראה, כאילו שהותו במצפה שלם היתה רק פסק זמן מבחינה דתית.
בין גידול לגידול, רצה לצאת לטיול קצר בקפריסין. לפנות בוקר, כשבתרמילו כמה מטלטלין, וביניהם - התפילין, הוא עולה על אוטובוס לכיוון לוד. בדרך - פיצוץ חבלני באוטובוס! ואריה עולה למרום כעולה תמימה.
חברים שסיפרו עליו ביום הזיכרון הדגישו שבכל מקום שבו שהה אריה, השאיר אחריו חברים - לאהבה.