דפי הנצחה

נולדה:
כ"ד בטבת תרפ"ז 19.12.1926

נפטרה: כ"ט בניסן תשפ"ב 30.4.2022

יוכבד נולדה בעיירה "סקאלאט" שבמזרח
פולין, להוריה יהודה וחוה הי"ד לבית ויסמן. היא היתה נערה בת 12 כשפלשו
הנאצים לעיירתה ורצחו את רוב בני משפחתה. יוכבד, אחותה ואחיה הועברו למחנה עבודה
בעיירה, ורגע לפני האקציה האחרונה הצליחו לברוח ליער סמוך, הצטרפו לקבוצת פרטיזנים
וחיו שם בתנאים קשים. בתום המלחמה הצטרפה יחד עם אחיה מוטל להכשרה בעיר גלייביץ,
אותה ניהל יצחק – בעלה לעתיד.

כמרכז הקבוצה הוביל יצחק את חבריה בנתיב
ה"בריחה" עד עלייתם לאוניה  "שבתאי לוז'ינסקי" שהגיעה לחוף ניצנים
במרץ 1947. למרות המאמץ של אזרחים מהישובים הקרובים, בתוכם חברי קבוצת יבנה,
להבריח את העולים מפני החיילים הבריטיים, גורשה יוכבד, עם רוב נוסעי האונייה, למחנה
עקורים בקפריסין. לאחר שהות של מספר שבועות היא הגיעה לארץ ישראל והצטרפה לקבוצת
יבנה, שם המתין לה יצחק.

בקבוצת יבנה התחתנה יוכבד עם יצחק, נולדו להם
ארבעה ילדים: יהודה, צביקה, חוה וחיים שזיכו אותה בנכדים ובנינים.

עם הצטרפותה לקיבוץ עבדה יוכבד בענפי שרות ובעיקר
במטבח, כשחריצותה הרבה הייתה לשם דבר, למרות קשיי השפה וההתאקלמות. לאחר מספר שנים
 עברה לעבוד במדגריה, כמזכירה וכמנהלת
חשבונות. היא התמידה במקום עבודה זה כשלושה עשורים. משם עברה לעבוד בהנהלת
החשבונות של הקיבוץ, וגם שם התמידה מעל שלושה עשורים וזכתה להוקרה רבה על חריצותה,
דייקנותה והתמדתה.

בשנת 2006 נפרדה לתמיד מיצחק, אותו אהבה והעריכה עד בלי די. שלא מרצונה, היא הפכה לראש
המשפחה, ועשתה זאת עוד שנים רבות באופן מעורר השתאות.

בזמנה הפנוי הרבתה  להתנדב, לאפות, להשתתף בחוגים שונים, ובאופן
מיוחד חוג הציור, בו והשקיעה את רוב זמנה
ומרצה וציירה ציורים מרהיבים.

נזכור אותה כשורדת שואה, מעפילה ומגשימה.