דפי הנצחה

הדסה וולף ז"ל

נולדה בב' בחשוון תרפ"ו - 20.10.1925

נהרגה בט"ו באייר תש"ח - 24.05.1948





הדסה נולדה להוריה יצחק והילדה יאול, בעיירה קטנה בשם ויסמאט באוסטריה, בה היתה קהילה יהודית שומרת מסורת גדולה ביחס למספר התושבים. סיימה בית ספר עממי יהודי במקום.

בקיץ 1940 הצליחה לברוח יחד עם הוריה ואחותה הצעירה מאוסטריה, והצטרפה יחד עמם לקבוצה שהתארגנה להגיע בעלייה ב' לארץ ישראל. עלייה זו נודעה מאוחר יותר בשם "עליית פטריה".

הדסה ובני משפחתה היו בין 4000 העולים שעלו על שלוש ספינות קטנות ומיושנות. המעפילים הטלטלו בדרך לא דרך, מים לים, מאוסטריה לצ'כיה, משם לאורך הדנובה עד לחוף הים השחור ברומניה. ב- 20.11.1940 הגיעו לחופי הארץ אך נתקלו בבריטים, אשר בהתאם למדיניות הספר הלבן זממו להעלות את העולים על האוניה "פטריה" ולשלחם לאי מאורציטוס. כדי למנוע זאת פוצצה האוניה על ידי ההגנה, ובין כ-2000 הניצולים היו הדסה ובני משפחתה שהועברו למחנה הסגר ליד עתלית.

לאחר שחרורה ביולי 1941 הצטרפה למחזור ד' של עליית הנוער ברודגס ובתום כשנה עברה עם הקבוצה ליבנה.

בתום לימודיה בקיץ 1943, שבה לבית הוריה בחיפה, השתלמה ועסקה בתפירה.

סמוך לנישואיה ליוסף וולף באוגוסט 1945 חזרה לקבוצה. כאן עבדה במתפרה, בה נתפרו באותן שנים כמעט כל הבגדים הנחוצים לחברים. ביום 15.2.1947 ילדה את בִּתם היחידה בתיה. 

בט"ו באייר תש"ח נהרגה בהפצצה של חיל האוויר המצרי על קבוצת יבנה, בעודה נושאת ברחמה את ילדה השני.

ואלה הדברים שנאמרו ונכתבו לזכרה: מכל מידותיה התרומיות בלטו שלוש: הפשטות העדינות והענווה.

הפשטות. נפש פשוטה אהובה על הבריות, מפני שהיא מובנת. אותה הפשטות גרמה להדסה להיות חברה נאמנה ואהובה בקבוצה.

העדינות. פשטות זו לוותה בעדינות יתרה שאפיינה את יחסיה אל הבריות. ועל שתי תכונות גדולות אלה חפפה מידתה הגדולה, הענווה.