דפי הנצחה

עזריאל זמוש ז"ל



נולד בכ"ב בכסלו תרע"ב – 13.12.1911
נפטר בי"ד בטבת תשנ"ב – 21.12.1991


בן למשפחה זעיר בורגנית וליברלית מברלין. היה תלמיד מצטיין וצמא דעת. כסטודנט למשפטים באוניברסיטת ברלין, עמדו בפניו אפשרויות קוסמות לפתח קריירה אקדמאית, אבל הוא קרא היטב את הכתובת על הקיר, ובשנת 1933 החליט על מהפך מוחלט בדרכו ופנה באחת לציונות, להכשרה ולעלייה ו"הרחיק לכת" עד לציונות הדתית דווקא, למרות שעד אז היה רחוק ממנה. הייתה זו בחירה רציונלית לחלוטין ומאז ועד יום מותו, היה שלם ותמים עמה.
פנה להכשרה בגרינגסהוף ב-1934, ואחר כך בשנים 1936-7 בברלין, יחד עם רודי הרץ, יוסף בורג, ואחרים, ניהל את הבח"ד בגרמניה, ועסק בארגון מאות יהודים להכשרה, עלייה והצלה.
ב-1941 נשא ברודגס את יהודית לבית אקרט מאיטליה, איתה הקים משפחה שהפכה ברבות השנים למרכז עולמו ולשליחותו בחיים.
משנת 1937 ועד לאחר מלחמת השחרור עבד כנוטר-גפיר, כעגלון, ובכל עבודה שנתבקש, חרף מגבלותיו ותסכולו. עם הקמת המדינה נקרא כ"יקה מדופלם" ועורך דין, להשתתף בייסוד המינהל המחוזי במשרד הפנים. עבד ברחובות, בבאר שבע ובתל אביב כקצין מחוז וכסגן הממונה על המחוז. לאחר פרישתו עבד בארכיון הקיבוץ הדתי ביבנה, והמשיך ללוות בעניין רב את הפעילות בחברה הקיבוצית ובמדינה.
במשך השנים השקיע את כוחו בלימודי יהדות ורכש במאמצים רבים את מקומו בבית המדרש ובבית הכנסת. היה כל ימיו אוטודידקט, ליבראל, משכיל ורחב אופקים, חרוץ ויסודי בעבודתו, צנוע ועניו בהליכותיו עם חבריו, והולך נכוחה באמונתו. היה גם אוהב ירושלים מושבע.
היה חכם, רגיש וביקורתי, אך גם בעל חוש הומור אנין, ומעל לכל, היה אופטימי ושמח בחלקו.
הוא הקים משפחה מסועפת ורחבה, ורווה נחת מצאצאיו. בשבת פרשת 'ויחי', נאסף אל עמיו בשיבה טובה. השאיר את רעייתו יהודית, שתי בנותיו ושני בניו, חמשה עשר נכדים, וגם נינים.