דפי הנצחה

אשר חנה
נולדה: כ"ו באלול תרע"ד 17.09.1914
נפטרה: י' בתשרי תשע"ו 23.9.2015

חנה נולדה בהולנד בעיר ארנהיים, בת רביעית למשפחת דה לאו, שמנתה 8 ילדים. מתוקף הנסיבות חנה הייתה כאם לאחיה הקטנים. כנערה, בלטה חנה בדעתנותה. הייתה דתיה וסוציאליסטית, והצטרפה ל"ברית חלוצים דתיים" למורת רוחם של הוריה. היא ביקרה בארץ ישראל ב-1939 כתיירת, ועבדה אז בקיבוץ "רודגס". אחרי כשנה חזרה להולנד כדי להתארגן לקראת עליה יחד עם בעלה לעתיד נפתלי. בתקופה זו הדריכה בהכשרת "לוֹסדרכט", אליה הגיעו נערים יהודים שברחו מגרמניה והתכוננו לקראת עליה.
בינתיים נכבשה הולנד בידי הגרמנים וחנה ונפתלי נשארו תחת הכיבוש הנאצי. ב-1941 הם נישאו.
חנה נאלצה להסתתר ונפתלי היה פעיל במחתרת ההולנדית. ביתם הבכורה, נחמה, נולדה במוסד נוצרי לנשים לא נשואות. בהמשך עברו ממחבוא למחבוא, ולפעמים אף נאלצו להיפרד. גם הפגישות עם נפתלי היו נדירות.
אחרי המלחמה, ב-1946, אספו חנה ונפתלי כ- 10 יתומים יהודים שניצלו, ביניהם עדה ולאה פינקהוף, אחייניותיו של נפתלי ששרדו את מחנה "ברגן בלזן", ויחד עימם ועם ילדיהם נחמה ואורי התינוק עלו לארץ, והקימו את ביתם בקבוצת יבנה. ממשפחתה הגדולה שרדו את השואה רק שלוש אחיות, שעלו לארץ גם כן.
כאן נולדו שלושה ילדים נוספים: עזרא, אליקים ושושי.
חנה עבדה במחסן הבגדים והייתה אחראית על גזירת הבגדים כשעדיין היו תופרים את כל הבגדים בבית. הייתה אישה חזקה, הדוגלת בעקרונות של סוציאליזם ואמונה עמוקה באלוקים. התעניינה במתרחש בקיבוץ, בארץ, ובנעשה בעולם. עם זאת הייתה אישה מעשית שדאגה לביצור התא המשפחתי. לדוגמא, היא החליטה לקיים ארוחות ליל שישי בבית, למרות שזה לא היה מקובל אז. ביתם היה בית חם, וכל אדם התקבל בו בלב רחב.
בשנת תשכ"ח שיכלו נפתלי וחנה את בנם עזרא, שנפל בעת מירדף בעקבות מחבלים. בשנת תשנ"ג שיכלו את נכדם עזרא, בנם של אורי ובתיה, שנפל בדרום לבנון. למרות המכות הכואבות, הם מצאו את הכוח להמשיך בחייהם, ולא איבדו את אמונתם התמימה.
חנה נפטרה בשיבה טובה בגיל 101 בקבוצת יבנה.

*מידע נוסף על קורותיהם של נפתלי וחנה נמצא בספרה של נחמה חורש: "טינקה ורמוילן – תינוקת במחתרת" הנמצא בארכיון קב. יבנה.