דפי הנצחה

שרה בן אהרון ז"ל



נולדה בכ"ג בכסלו תרע"ב 13.12.1911

נפטרה בי"ד באייר תשס"ז 02.05.2007





נולדה וגדלה בעיר אמסטרדם, בת בכורה לישראל והנרייטה דינר. סבה היה הרב הראשי של אמסטרדם, וסבה השני התייחס למשפחת רבנים מהעיר הלברשטט. בנעוריה הצטרפה לתנועת הנוער הדתי "זכרון-יעקב" בהשפעת בת דודתה שכבר הייתה פעילה בתנועה. בהמשך יצאה להכשרה מטעם התנועה בעיירה פרָנֶקֶר, כשמטרתה להכשיר עצמה לעלייה לארץ ולחיי קיבוץ. באוגוסט 1938 התמזל מזלה לעלות ארצה יחד עם כמה מחבריה להכשרה, בעלייה ב', באונייה "דורה". היה זה מספר ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. היא הגיעה לקבוצת רודגס, שם עבדה בהתחלה בכרמי "בת שלמה", ולאחר מכן בכל עבודה נדרשת. ב-1940 נישאה לזאב בן אהרון (גרנדוויץ'). ברודגס נולדה ביתם הבכורה שולמית. בנוסף לעבודה ולגידול הבת, טיפלה בסבלנות גם בהוריו הקשישים של בעלה.
כשעברו החברים מרודגס ליבנה, נשארה יחד עם קבוצת נשים אשר טיפלו בילדים ובקשישים, עד שיבנה הפכה למקום מתאים גם עבורם. ביבנה נולדו לזוג שני בניהם, ישראל ויוסף (יוסי). שרה הייתה מטפלת של חברת הילדים הראשונה - "ביכורים", והמשיכה לעסוק במסירות ובאהבה בטיפול בילדים במשך שנים רבות.
שרה זכורה לכל מכיריה כאישה חרוצה, צנועה, ממעטת להתלונן. הקפידה על שמירת מצוות קלה כבחמורה, הרבתה במעשי חסד והשתתפה באופן קבוע בשיעורי תורה. אחד מתפקידיה היה להכין את הציוד הדרוש לקראת החופות, שלא יחסר דבר לטכס.
משפרשה מענף הטיפול עבדה במחסן בגדים, שם קיבלה בסבר פנים יפות כל חבר וכל עובדת, קבועה או זמנית. למרבה הפליאה היא ידעה את מספריהם של כל החברים בעל פה. היא זכתה להמשיך בעבודה גם בעשור חייה התשיעי. במשך כשבע שנים סעדה את בעלה בחוליו. האריכה ימים, זכתה לנכדים ונינים, ונפטרה בשיבה טובה.