דפי הנצחה

יצחק שריד ז"ל


נולד: א' באלול תרפ"ב (22.09.1922)
נפטר: ז' באדר תשס"ו (07.03.2006)


נולד בעיירה "פודקמין" שבמזרח פולין, לאמו חיה ולאביו יהודה הי"ד. ראש המשפחה פרנס את בני הבית בכבוד כסוחר תבואה, ודאג שילדיו לא ידעו מחסור ויזכו להשכלה טובה. יצחק היה הבכור לשלוש אחיות: מלכה, מינה, וצילה הי"ד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה כשהוא בן 22 , פלשו הנאצים לעיירתו, ורצחו את כל בני משפחתו. יצחק הצליח לברוח ונותר שריד יחידי.
בסיום המלחמה, ריכז את שרידי הנוער היהודי בעיר גליביץ כדי להכשירם לעליה לארץ ישראל. כמרכז הקבוצה הוביל את חבריה בנתיבי ה"בריחה", עד עגינת אונייתם "שבתאי לוז'ינסקי" בחוף ניצנים. על החוף פגש יצחק לראשונה בחברי קבוצת יבנה, שהגיעו לקבל את פני המעפילים. כשהגיעו החיילים הבריטים לחוף, גורש יצחק למחנה העקורים בקפריסין. לאחר כשבוע הושב ארצה, והצטרף לקבוצת יבנה.
ביבנה, התחתן יצחק עם יוכבד, שעלתה עמו באוניית המעפילים, ושינה את שמו מ"קפהן" ל-"שריד" - סמל להיותו השורד היחידי ממשפחתו. נולדו להם ארבעה ילדים: יהודה, צביקה, חוה וחיים, שזיכו אותו ברבות הימים בנכדים ונינים.
עם הגיעו לקיבוץ השתלב יצחק בענף הלול, שם השקיע מרצו בעסקי השיווק של המדגרה במשך שלושה עשורים. כלוחם ללא חת, ניהל יצחק מאבק חרמה נגד המבקשים לפגוע בזכויותיה של יבנה להתפרנס בכבוד מעסקי הלול. הוא נהג לומר: "דרך המאבק מלאת קוצים, אבל בלא מאבק לא יבוא הניצחון". בכל עיסוקיו הקפיד לשמור על יושר ואמינות. השתתף באופן פעיל באסיפות חברי הקבוץ והביע את דעתו באומץ גם כשהיה במיעוט.
לאחר שלקה בלבו ונאלץ להרפות מקצב העבודה, החל לטפח בסמוך לביתו סככת עציצים מרהיבה, בה טיפל במסירות עד ימיו האחרונים. את זיכרונותיו העלה על הכתב בחוברת "מקפהן לשריד".
בכל עת הזכיר לנו ואמר: "כאוד מוצל מאש, הגשמתי ביבנה את תשובתי לשואה".