דפי הנצחה

לוי מרדכי
נולד: כ"א בתשרי תרצ"ב 17.10.1931
נפטר: כ"ב בשבט תשס"ט 15.02.2009

מרדכי נולד במרוקו, בעיר מרקש. הוא התייתם מהוריו בגיל צעיר. בשנת 1950, בהיותו בן 19, עלה לארץ, והגיע לקבוצת יבנה יחד עם עולים נוספים ממרוקו. כבן מורשת המזרח, היה חריג בנוף הקיבוצי, אך הצליח להשתלב בקלות, והיה ניכר בין החברים הותיקים כ"מרוקאי דובר יידיש".
מרדכי החל דרכו כטרקטוריסט בענף הפלחה, המשיך ככובס, כאופה וכנהג. בתקופה זו עברו החברים מענף לענף בהתאם לצורכי המשק, ומרדכי מצא את מקומו בכל ענף בו נקרא לעבוד. לבסוף השתלב בענף הלול, והפך לאיש מקצוע היוצא לשטח להדרכת לולנים בגידול אפרוחים. מדי בוקר היה משכים לעבודתו, נוסע לישובים מצפון עד דרום, ומנחה את המגדלים. תוך כך נרקמה עם רבים מהם מערכת קשרים מיוחדת. לימים כבדו עליו הנסיעות הרבות והארוכות והוא קיבל את האחריות על "לול מערב".
בימיו הראשונים בקיבוץ הכיר מרדכי את רינה לבית מרש, שעלתה גם היא ממרוקו. יחד בנו את ביתם בקבוצה, ונולדו להם שלושה ילדים: מרים, יעקב ואליהו (אלי). על פני השטח הכל נראה יפה ומבטיח. אך לא כך היה: לאחר לידת הבן השלישי, חלתה רינה במפתיע במחלה קשה ונפטרה, כשהיא מותירה אחריה שלושה יתומים ובעל הלום צער. לאחר מספר שנים הוא התאושש ונשא לאישה את אסתר לבית יחזקאלי, לזוג נולדו שתי בנות: רחל וחגית, שהצטרפו לשלושת הילדים מהנישואין הראשונים, והשמחה חזרה למשפחה.
לא איש דברים היה מרדכי, אך הוא ניחן בחכמת חיים וטוב לב. תקופה ארוכה היה גבאי בבית הכנסת, והקריאה "מעריב", הקוראת לחברים להיכנס לתפילה, הדהדה משך שנות דור באוזני חברי הקבוצה. כמו כן שירת לאורך השנים בחברא קדישא. מרדכי עמד במרכזה של חבורה שנהגה להיפגש בזמן ההקפות של שמחת-תורה, לציין את ימי ההולדת של כמה מהם תוך שתיית "לחיים" מלווה בדברי תורה. עם השנים נפטרו רבים, ולאחר פטירתו של מרדכי דומה שנסגר המעגל של מטה, ונפתח מעגל "שמחת תורה" למעלה במרומים.
מרדכי הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, 11 נכדים ונין אחד, בן לאיתן בובליל.