דפי הנצחה

נולד באייר תרע"ז - 05.1917

נפטר בו' אדר תשמ"ז - 07.03.1987






אפרים נולד כילד ה-11, בן הזקונים לאביו הרב גרשון לייב גוטמן (ואמו אסתר נכע ז"ל) שהיה מורה צדק, בעיר קובנה דליטא. בגיל תשע התחיל ללמוד בישיבת 'קלם' ובבחרותו למד בישיבת 'סלובודקה'. ועד ימיו האחרונים, נהג לקבוע עתים לתורה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, רוכזו כל יהודי קובנה, וביניהם אפרים ואשתו שושנה (לבית קרומינסקי), בגטו. הם סבלו חרפת רעב ופעמים אין ספור ראו את מר המוות לנגד עיניהם וניצלו בנס.

אפרים הועסק באיסופם ומיונם של ספרים, ששדדו הצוררים ימ"ש מיהודי קובנה. כמו-כן היה פעיל מאוד בקהילה.

לפני הפינוי מהגטו בנה עם מספר חברים 'בונקר' מתחת למאפייה גדולה. שם הם הסתתרו, במשך כחודש ימים, וכך ניצלו בחסדי ה'. ביוצאם מה'בונקר' התברר לשושנה ואפרים שכל משפחתם נספתה בשואה הנוראה, פרט לאח.

לאחר השחרור, בהיותו אחד מראשי ועד ההצלה, נרתם אפרים לשיקום שארית הפליטה.

הוא עסק באיתורם והצלתם של ילדים ששהו בעת המלחמה בבתי נוצרים, ובהברחת יהודים לפולין ומשם לארץ מתחת אפה של ה- נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הקומוניסטית) וכו'.

בכסלו תש"ז, לאחר תלאות רבות, הגיעו שושנה ואפרים לארץ ישראל, ובשנת תש"י התקבלו כחברים בקבוצת יבנה.

אפרים עבד תקופה קצרה ב'מִזרה' ואחר-כך בלול, שם עבד במסירות רבה עד יומו האחרון. שנים רבות שימש כשוחט. היה גבאי בבית הכנסת וחבר בוועדת דת, ודאג ל'ארבעה מינים' ולמצות. אחד העיסוקים החביבים עליו ביותר היה לספק לחברים ספרי קודש, טליתות ומזוזות. את האהבה לכך, הוא קיבל מבית אבא. למשפחה היה בית מסחר גדול לתשמישי קדושה ובית דפוס לספרי קודש.



חוש ההומור שלו, והבדיחות העסיסיות, חיבבו אותו על כל שכבות הציבור.

אפרים טיפל בשושנה במסירות רבה בשנים האחרונות לחייה, ונפטר שלושה חודשים אחריה. הותיר בת, שרה, ונכדים.