דפי הנצחה

נולד בי"ח בשבט תרצ"ג  14.02.1933

נפטר בי"ג בתשרי תשס"ז  05.10.2006

שמעון נולד בעיר הארלם שבהולנד, בן לאליעזר דסברג וברטה לבית דה-פריס, אח לשמואל ודינה. המשפחה הייתה ציונית ופעילה בתנועת "המזרחי". בשנת 1943 גורשו כל בני המשפחה למחנה ווסטרבורג ומשם למחנה הריכוז ברגן-בלזן. לאחר השואה חזרה המשפחה להולנד, ובשנת 1950 עלתה לישראל. שמעון למד במוסד-עליה והצטרף לגרעין "אחיעזר" שהתגבש שם. עימם הגיע לקבוצת יבנה. בשנת 1955 נישא לבת הקבוצה אסתר כוכבא. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: אלידע, ישיב, רֹני ויונתן. במשך כעשר שנים עבד בגד"ש, בעיקר בשטחים שהיו בנגב. בשנת 1966 יצא עם משפחתו לארגנטינה כשליח מטעם תנועת בני-עקיבא. לאחר שובו הקים את ענף המינקים (חורפנים), וכשהענף נסגר עבר לעבוד בלול ההודים. בהמשך עבד במדגריה, וכן היה מנהל האולפן במשך שנים אחדות. מקום עבודתו האחרון היה בארכיון, במחלקת התמונות ההיסטוריות. היה פעיל בוועדות שונות, ונהג להביע דעותיו בעיתון המקומי.
הצילום היה אצל שמעון אהבה גדולה. בשנת 1956 החל לצלם מתוך תחביב, בו רכש מיומנות רבה, ולא חדל ממנו כמעט עד יום מותו. הוא השקיע בתחביב זה זמן רב, מחשבה עמוקה ומשאבים רבים. הוא צילם "הכל", כמו שנהג להתבטא, ולקח עמו את המצלמה לכל מקום. תיעד אירועים וחיי יום-יום, חברים בעבודתם ובשמחותיהם, ענפי החקלאות, בנִיה והתפתחות המשק, פרחים, נופים, אדריכלות. לתשומת לב מיוחדת זכו בני המשפחה, ובעיקר נכדיו. הוא השאיר אחריו ארכיון פרטי המשקף חמישים שנות חיים בארץ ובקבוצה.
שמעון היה אוטודידקט וסקרן בלתי נלאה, בעל ידע והשכלה רחבים. בנוסף, ניחן בטביעת עיין אנושית ובכשרון כתיבה. בין השאר כתב סיפורים על חייו כילד בתקופת השואה. סיפורים אלה ועוד רבים אחרים פורסמו על-ידי בני משפחתו לאחר מותו בספר "מכתב גלוי למוזה".
שמעון נפטר בגיל 73 , והשאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה עשר נכדים.