דפי הנצחה

תמר הורן ז"ל



נולדה בכ"ב טבת תשי"ט – 02.01.1959
נהרגה בכ"ד בכסלו תשמ"ז – 26.12.1986


תמר בת חנה ומרדכי נולדה בקבוצת יבנה, אחות לאסנת, יקים, מיכל ועדי. תינוקת עגלגלה וזריזה, בעלת עיניים עם ברק. כבר מגיל צעיר גילתה הרבה תכונות אופי שבאו לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר. הייתה ילדה עדינה ונמרצת, עיניה קולטות את כל היפה סביב.
ואצבעותיה יודעות לתרגם את מראה העיניים לשפת יצירה. אוהבת צמחים ופרחים ובעלי חיים, בעלת שמיעה מוסיקלית וקול ערב. ילדה הדורשת שלמות מעצמה ומהסובבים אותה. נערה יפה עם מראה שברירי, אך עם כוח פיזי וכוח רצון חזקים.
תמר הייתה אינדיבידואליסטית מחד, ומעורבת בפעילויות רבות של חברת הילדים מאידך. בעלת חוש אסתטי מפותח, בצד חום מעשי והרבה תושייה.
את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת טיולים בבית ספר שדה רמות שפירא שבהרי יהודה. יצאה לש"ש להדרכה בבית שמש.
תמר למדה הוראת אומנות בסמינר "אורנים" ועברה לחיות בירושלים, העיר שאותה אהבה, ועבדה בהוראת אומנות בבתי ספר שונים בעיר. תמר עסקה בתחומי אומנות שונים: ציור, פיסול, יצירת בובות תיאטרון ומריונטות. היא טיילה הרבה בארץ ובסיני. בהמשך חזרה לאהבתה הראשונה, והדריכה טיולים, בעיקר באזור יהודה.
הכל נקטע לפתע בערב חנוכה תשמ"ז. אוטובוס דוהר פגע בה בחצותה את רחוב יפו במעבר חצייה. תמר הייתה בדרכה לעבודה, למכון בן-צבי להכנת טיול, לפני החזרה הביתה ליבנה, להדלקת נר ראשון של חנוכה.
בפרשת 'וישב' של אותו שבוע קראנו על כותונת הפסים שעשה יעקב לבנו יוסף, ועל סירובו של יעקב להתנחם.
תמר שלנו תפרה לעצמה את כותונת הפסים שלה, בהרבה יצירות אומנות מכל הסוגים, אלה התמונות המכסות את קירות הבית, והממלאות את החוברת שיצאה לזכרה. למזכרות אלה נוספו הרבה ילדים וילדות בני המשפחה וילדי חבריה, הקרויים על שמה.
ובני משפחתה ממאנים להתנחם.