דפי הנצחה

צוריאל אדמנית (דיאמנט)


נולד בכ"ה בניסן תרס"ה - 09.06.1915

נפטר בי"ח בתשרי תשל"ד - 14.10.1973



צוריאל נולד בעיר פוזן שבגרמניה, להוריו סופי ודוד. בגיל צעיר נתייתם מאביו. סיים את בחינות הבגרות בגימנסיה בברלין. הצטרף לחברי תנועת הנוער הדתי "עזרא", ולמד שנה בישיבת "מונטרי" בשוויץ. עבר הכשרה בבלקנזיה ובגרינגסהוף, ובתשרי תרצ"ח עלה ארצה לקיבוץ רודגס. בתרצ"ט נשא לאישה את הילדה לבית הורביץ. לזוג נולדו ארבעה ילדים: יהודית, אורי דוד, גדעון והדס.
ברודגס ובקבוצת יבנה מילא תפקידים רבים: מדריך ומרכז ב'עליית הנוער', מורה ומחנך בביה"ס, מדריך מחזור א' של הכשרת בני עקיבא מצפון אמריקה, מדריך של גרעין "עציון", מזכיר פנים וחבר בוועדות רבות. עבד ברפת ובמדגריה והיה גם יוזם ופעיל בחוגים תורניים. שנים רבות שימש כמא"ז.
בקיבוץ הדתי היה פעיל במזכירות המורחבת והפעילה, ובוועדות שונות. היה נציג הקבה"ד בהנהלה הארצית של בני עקיבא ומדריך חברתי של גרעין ז' שהצטרף לסעד. צוריאל היה מרצה מבוקש בחוגים שונים וכתב מאמרים רבים. אישיותו הייתה ססגונית ומלאת ניגודים: היה חלוץ ההולך לפני המחנה, אך מעורב עם הבריות ואוזנו כרויה לכל. תמיד הלך "בתוך הזרם ו(גם) נגדו" (כשם הספר של אסופת מאמריו). תלמיד חכם שהכיר גם רזי מחשבה וספרות, ואיש עבודה הממאן לעשות את תורתו קרדום לחפור בה. הוגה דעות חדשן ומקורי, מסודר ומאורגן במחשבתו, בדבריו ובסגנונו, אך מרושל בלבושו ובהופעתו. חסיד בהליכותיו, בתפילתו ובשמחת קיום המצוות, אך 'מתנגד' בדרך לימודו ובתפיסת עולמו. בעל חוש הומור וכושר חידוד בלתי רגילים. עבודת ה' הייתה בשבילו הערך העליון. הוא דבק בתורה ומצוות, אך האמין שהיישום ההלכתי משתנה בהתאם לזמן ומאורעותיו ובהתחשב בשינויים החברתיים המדעיים והטכנולוגיים, ולכן גילה תעוזה הלכתית המתחייבת מן הנסיבות המיוחדות של דורנו, דור השואה והתקומה.
צוריאל היה מדריך רוחני ודוגמא אישית של רעיון תורה ועבודה. למרות עיסוקיו היה איש משפחה למופת, אהוב על כולם.
נפטר לפתע בעיצומה של מלחמת יום כיפור.