דפי הנצחה

שרה אקרט


נולדה ב- י' באב תרע"ט 06.08.1919
נפטרה ב- י"א בניסן תשס"ג 13.04.2003


שרה, בת שניה למשפחת בן-זמרה, נולדה בליבורנו שבאיטליה. היא גדלה במשפחה יהודית שומרת מצוות וציונית. בגיל 16 פגעה בה מחלת השחפת והיא הועברה ע"י משפחתה לשוייץ, לשם טיפול והחלמה. שם פגשה יהודים מפלסטינה ואף השתתפה בקונגרס היהודי שהתקיים ערב מלחמת העולם. עם החלמתה החלקית ב-1939 הצטרפה אל משפחתה שכבר עלתה ארצה, והתגוררה בירושלים.

בשנת 1943 התחתנה עם ברטי, והם הקימו את ביתם בקבוצת יבנה. למרות הדרישה הנחרצת של רופאיה להקפיד על אורח חיים זהיר ותזונה עשירה, בחרה שרה להיות שותפה להקמת הקבוצה, גם בתנאים הקשים ששררו בה. לא אחת סיפרה שאלו היו השנים היפות בחייה, אליהן רצתה תמיד לחזור.

כשרון האירוח של שרה היה לשם דבר. כבר בתחילת הקמתה של קבוצת יבנה התבקשה שרה לעזור באירוח אנשים חשובים, רבנים ראשיים ואישי ציבור. בשנת 1947 ביקרה בקבוצת יבנה ועדת חקירה שנשלחה מטעם האו"ם, על מנת להמליץ או לשלול את תוכנית החלוקה. שרה קיבלה על עצמה לארח אותם, ולמרות התנאים הדלים בקבוצה הצליחה להנעים את זמנם. השעות שבילו ביבנה הרשימו מאד את חברי הועדה. אחד מהם סיכם ואמר: "הבחורים האלה הפכו את המדבר לגן, השטח שייך להם!"

דירתם של שרה וברטי הייתה תמיד מיוחדת ביופייה וסגנונה. הצניעות והפשטות, יחד עם מקוריות והקפדה על עיצוב נעים לעין, עשו את הביקור בביתם לחוויה. בתוך אוירה מיוחדת זו, שהזכירה תמיד את מקורותיה האיטלקים של שרה, היא יצרה קן חם ואוהב לברטי ולבִיתם, תמר.

מסירותה של שרה לעבודתה במדגרייה הייתה ללא גבול וזריזותה, לשם דבר. למרות מגבלותיה הבריאותיות לא ויתרה לעצמה, ולא נעדרה ממקומה בשעת בוקר מוקדמת בימי "בקיעה", גם בשנותיה האחרונות.

אישיותה ומעשיה יונצחו בליבם של בעלה, בתה, אחיותיה ונכדיה.