דפי הנצחה

שושנה וייס

נולדה בכ"ג בטבת תרע"ב - 14.01.1911

נפטרה בט"ז באדר תשמ"ז - 17.03.1987

שושנה נולדה בפולין למשפחת רבנים. היא הייתה בת שמונה כאשר המשפחה עברה לסלובקיה. הוריה הלכו לעולמם בהיותה צעירה. רק לאחר מות אביה שהיה, לדבריה, רב אנטי ציוני, יכלה להגשים את תפיסתה הציונית. היא עברה בהכשרות שונות, האחרונה בהן בעיר פראג, שם הצטרפה לגרעין קיבוצי. שלושה מתוך שמונת אחיה ואחיותיה נרצחו בידי הנאצים.

ב-1939 עלתה ארצה והיתה בין מייסדי"רמת השומרון" (בארות יצחק) עם חבריה הצ'כים.

ב-1945 עברה לקבוצת יבנה. היא עמדה בתקיפות על רצונה לעבוד ברפת והתקבלה לשם, כאישה, רק לאחר לבטים. יותר מכל עבודותיה אהבה את הרפתנות, ובעיקר את החליבה. כאשר הכניסו מכונת חליבה ועיקר המאמץ היה סחיבת כדים - הפסיקה לעבוד ברפת.

בתקופת מלחמת השחרור הייתה בין הנשים הבודדות שנשארו ביבנה בזמן הפינוי, ועבדה במטבח. בעדות אישית על תקופה זאת סיפרה: "לא פחדתי! קמתי ראשונה ב-05.00 בבוקר והלכתי לבד למטבח. אף פעם לא עזבתי את המטבח עד שלא ראיתי מה שיש על התנור וסגרתי את האש".

בתקופת הצנע שימשה כמרכזת קניות. בראיון עמה אמרה: "נסעתי יום יום (עם הגזבר), וקניתי הכל. בצנע - מה שקיבלת - קיבלת, מה שלא קיבלת - לא היה. היו נקודות עם פתקאות. קניתי קצת בשוק שחור וכמעט הכל ב'משביר' ".

תקופה ארוכה עבדה במטבח - ונשלחה גם ל'מבצעים' כגון הכנת הפסח בביריה ב-1948, בישול עבור הפלוגה בנגב, ניהול המטבח בקייטנות הילדים ב'סידני עלי' ועוד.

שנים רבות עבדה בתפירה במחסן.

למרות שלא הקימה משפחה הייתה מעורבת חברתית. היא הייתה חדת עין, ישירה ובעלת הומור.

בשנות חייה האחרונות הידרדר מצבה, וחברים רבים היו לה למשען.