דפי הנצחה

ראובן קרמר ז"ל



נולד בכ"א בתשרי תרע"ג – 02.10.12
נפטר בי"ד בטבת תשנ"ח – 12.01.98


ראובן נולד בבלגיה. הוריו נעלמו במלחמת העולם הראשונה, והוא הגיע להולנד. שם אומץ על ידי משפחה לא יהודית. לפי דרישת הקהילה היהודית הועבר לבית היתומים היהודי באמסטרדם, ומשפחת אפטרוט לקחה עליו חסות. בהשפעת שלמה אפרתי (אפטרוט) הצטרף ראובן להכשרה ועלה ארצה לרודגס בגיל 18. קליטתו ברודגס לא עלתה יפה, והוא חזר למשפחה המאמצת הלא יהודיה בהולנד. בשנות השלושים גויס לצבא הבלגי. לאחר שחרורו חזר לאמא המאמצת וניתק כל קשר עם יהודים.
ראובן עבד שנים רבות אצל איכר בכפר קטן בהולנד, שם נשאר גם בפרוץ מלחמת העולם השנייה, בלי להצהיר על יהדותו. אך בגלל החשש שיסכן את משפחתו המאמצת, החליט לנסוע לצרפת, שם עבד בשירות הגרמנים בבניית ביצורים, וחזר שוב להולנד. בסוף המלחמה לכדו אותו הגרמנים, והוא עסק בעבודת כפייה בפינוי הריסות בערי גרמניה המפוצצות. רק בנס נשאר בחיים. עם סיום המלחמה חזר למשפחתו ההולנדית. אך עובדת היותו יהודי לא נתנה לו מנוח, ומיד עם קום המדינה עלה לקבוצת יבנה, והצטרף לחברו שלמה אפרתי.
ראובן היה אחד האנשים הייחודיים והציוריים בקבוצה. מגודל זקן ג'ינג'י, שזוף שמש. אדם בודד, אך חברותי מאוד. שולט בשפות, בעל מזג סוער וחוש הומור. למרות שלא הייתה לו השכלה פורמלית, היה איש ספר בעל ידע רחב. ראובן ידע להתידד עם כולם, ובמיוחד עם הבלגים, ההולנדים וחברי האולפנים.
ראובן עסק בהרבה עבודות – עבד בגן הירק, היה זבלן, עגלון, דוור. מאוחר יותר עבד בחדר האוכל ובבית החרושת. לקראת סוף ימיו קיפל בנאמנות את המגביות של חדר האוכל. כל השנים עבד בחריצות והסתפק במועט. היה בעל דעות סוציאליסטיות ובעל חוש צדק חברתי מפותח.
ראובן לא זכה להקים משפחה, אך טופל במסירות ובאהבה עד סוף ימיו.