דפי הנצחה

אילזה (שרה) ראב"ד

נולדה בח' באב תרפ"ג 20.07.1923
נפטרה בי"ב בסיון תשע"ב 02.06.2012

אילזה נולדה להוריה משה וטאובה גוטרמן בוינה, אוסטריה. היא הייתה ביתם היחידה. אביה נפטר בהיותה ילדה. אימה, סבתה ורבים מקרוביה ניספו בשואה. לאחר פלישת גרמניה לאוסטריה, נפסקו הלימודים שלה בבית הספר התיכון, ולאחר זמן מה החליטה אימה לשלוח אותה ארצה במסגרת עליית הנוער. אילזה הצטרפה לקבוצת נוער שהתחנכה בכפר חסידים. רבים מחברי הקבוצה הזו הפכו לגרעין שנקלט בקבוצת יבנה וחיזק את חברי רודגס בעת שיצאו להתיישב בקבוצת יבנה. היא נישאה למקס (מנחם-צבי) בינואר 1944. למרבה הצער, הם לא זכו לילדים משלהם.
לאחר שלמדה בבית ספר לאחיות, קיבלה אילזה על עצמה את תפקיד החובשת במרפאה, והייתה יד ימינם של הרופאים, שהתחלפו במשך השנים, וביניהם זכורים בעיקר ד"ר שטיינר, ד"ר מנדל, וד"ר ויסקופף. היא ניהלה את המרפאה ביד רמה, במסירות, ביעילות, ובקפדנות יקית. החברים זוכרים את הנוכחות שלה בכל עת שהזדקקו לעזרה רפואית. כן זכורים הביקורים שלה בכל בתי-הילדים, מלווה את הרופא, על מנת לבדוק את הילדים החולים.
אילזה התברכה בכישרון כתיבה, ובמשך שנים ערכה את העלון של הקבוצה. בגיל מבוגר מאד הצליחה ללמוד לכתוב במחשב, ומתקופה זו נשמרו סיפורי זיכרונותיה, הכתובים ביד אמן. אילזה ומקס הרבו לטייל, הן בארץ והן בחו"ל. גם ולאחר שמקס חלה המשיכה לטייל, וצירפה אליה לנסיעות חברה או שתיים. היא הכינה את הטיולים בדקדקנות, והאלבומים שהפיקה מכל טיול הפכו לזיכרונות נעימים, אותם גם תיעדה בכתבות שפירסמה. היא הייתה מומחית למשחק "שבצנה", ונהנתה לחבר ולפתור תשבצים.
בית משפחת ראב"ד היה מקושט בעבודות מעשי ידיה של אילזה. כמו כן הם טיפחו גינה יפה, ובה כמה עצי פרי. באחד מסיפוריה תיארה אילזה בחן רב את סיפורו של עץ האפרסק אותו גידלו. סיפור נחמד זה, המלמד לא מעט על אופיים של בני הזוג, זכה אף לעיבוד למחזה, והוצג באחת מחגיגות ט"ו בשבט.