דפי הנצחה

אסתר בת יהודה ופני מצגר, השניה מבין חמישה אחים ואחיות, נולדה בנירנברג, גרמניה. המשפחה הייתה שומרת מצוות. אסתר למדה 3 שנים בבית ספר מקצועי ושימשה כמדריכה בתנועת הנוער "עזרא". באוקטובר 1938 גורשה משפחתה, יחד עם יהודים רבים שהיו בעלי אזרחות פולנית, לעיר זְבּוֹנשִין אשר נמצאת בגבול בין גרמניה לפולין. שם שהו בתנאים קשים מאד במשך כמה חודשים. תוך כדי מאמץ להינצל מצפֳרני הנאצים, הצליחו היא ושניים מאחיה להיכלל בין הילדים שהועברו לאנגליה, במסגרת ה"קינדר טרספורט". במהלך המלחמה עבדה במשקי בית ובמקומות נוספים, תוך שהיא מנסה לשמור על קשר עם אחיה הצעירים. הוריה והורי ההורים - כולם ניספו בשואה. בשנת 1945 הצטרפה להכשרה של הבח"ד ברומסדורף, אנגליה, ועסקה בעבודות חקלאות ואחזקת הבית.
בשנת 1947 עלתה ארצה ביחד עם אחותה. לאחר מספר שבועות הגיעה לקבוצת יבנה. בשנת 1948 התחתנה עם יצחק פרידברג ונולדו להם שלושה ילדים: מרים, יגאל ויהודה. כאם, השכילה אסתר לשמור על קשר לבבי עם ילדיה ולחנכם בדרכי נועם. תחילה עבדה במטבח ובמחסן הבגדים של חברת הנוער. לאחר תקופת הכשרה מתאימה, הקימה לראשונה את מרפאת השיניים בקיבוץ, ועבדה בה כסייעת במשך כ-25 שנה. היא ניהלה את המרפאה תחת שרביטם של רופאי השיניים, במסירות ובקפדנות. לאחר שנים העבירה את התפקיד לחברה צעירה יותר, והחלה לעבוד במחסן הבגדים כתופרת. העבודה שם גרמה לה לסיפוק רב. בכל תחום בו עסקה בלטה מאד תכונת השאיפה לשלמות וההקפדה על הפרטים הקטנים. יחסיה עם חברי הקיבוץ היו טובים, ותמיד קיבלה במאור פנים כל אחד ונענתה לבקשתם כפי יכולתה.
אסתר טיפלה במסירות רבה בבעלה, עד שנפטר בשנת 1986. היא המשיכה בדרכה השקטה, בחיוך ובסבר פנים טובות, לעבוד ולהעניק מאהבתה לכל בני משפחתה. גם כשחלתה ועברה לבית סביון, המשיכה לעזור לסובבים אותה. כל חייה שמרה על הערכים היהודיים והמוסריים, אותם ספגה בבית הוריה.