דפי הנצחה

ישראל קטן (קליין)

נולד: ו' בניסן תרפ"א 14.04.1921

נפטר: ז' באב תשנ"ח 30.08.1998



ישראל נולד במישקולץ', עיר ואם בהונגריה, למשפחה חסידית. בהיותו בן שנה וחצי נפטר אביו שהיה ראש הקהילה. מוצא המשפחה היה מיוחס, מצאצאי ר' עקיבא אייגר, והיה ספוג תורה. אימו גידלה את ששת היתומים וניהלה, יחד עם הסבתא, בית מסחר לגלנטריה. המשפחה ידעה שנים של מחסור. ישראל למד ב"חדר", הצטיין בלימודיו ונשלח בגיל 10 לישיבת סאטמר, שם נחשב לעילוי. אך הוא לא הסתפק בהשכלה תורנית, והצליח להשלים בכוחות עצמו תעודת בגרות.

ב – 1942 נאלץ להתגייס למחנה עבודה. הוא ניצל לא פעם הודות לתושייתו או למקריות הגורל. זמן מה הוא עבד בתיקון רכבות, בזהות של גוי, עד שניתפס ונכלא במחנה בוכנוולד לזמן קצר. בני משפחתו היו בגטו בבודפשט ושרדו. בשנת 1948 עלה ארצה באוניית מעפילים והועבר ממנה לקפריסין. שם הרביץ תורה באוזני יושבי המחנה. לאחר שפגש שם בשליחים מקבוצת יבנה החליט, לאחר עלייתו, להצטרף לקבוצה. ב – 1955 נשא לאישה את שרה שטרן. בתחילה עבד בגידולי שדה, השתלם במקצוע, ובמשך 12 שנה היה מדריך מטעם משרד החקלאות בתחום ההשקאה. הוא תרם רבות לשגשוג אזור הדרום, זכה להערכת החקלאים ואף קיבל את פרס קפלן. בשנים הבאות היה מינהלן בבית הספר התיכון, עבד בענף ההודים ובמפעל השעונים.

שרה אשתו עסקה בפעילות ציבורית כל שנותיה, וישראל תמך בה וסייע לה רבות. מכריו חשו בחום ליבו וברגישותו. שיחתו עם צעירים ומבוגרים טובלה בהומור וחכמת חיים.

בחירתו בחיי קיבוץ נבעה מאמונתו בערכי תורה ועבודה וצדק חברתי. הוא הציב דרישות עקרוניות גבוהות, ולא חסך תוכחה, בכתב ועל פה, כשחשש מפיחות בערכי הקבוצה. ישראל קיים בכל מאודו את הציווי "והגית בו יומם ולילה". היה תלמיד חכם מובהק, בקיא בש"ס, בפוסקים ראשונים ואחרונים ובספרות הפיוטים.