דפי הנצחה

אליקים (גצל) הקל ז"ל



נולד בכ"ז בניסן תרס"ז - 11.04.1907

נפטר בי"ז באב תשי"א - 17.08.1981



גצל עזב את ביתו בגיל צעיר מאוד, בניגוד לרצון הוריו, במטרה לעלות ארצה ולהכין עצמו לחיי חקלאות ושיתוף בחברה דתית. הוא פנה להכשרה חקלאית דתית בבצנרוד שבגרמניה, ומשם עבר להכשרה בחווה החקלאית רודגס. מטרת חברי ההכשרה, להקים קיבוץ דתי חקלאי בארץ. עזיבת הבית והבחירה במסלול הקשה של הכשרה חקלאית ועלייה לארץ, נחשבו למעשה חריג בקהילתו, שבה טרם חשו בעתיד להתרחש.

לאחר סיום ההכשרה עלה עם חבריו ארצה, והם הקימו את קבוצת רודגס. בשנים הראשונות עבד בפרדסים ובסלילת כבישים. לאחר מכן הקים מכוורת דבורים והיה ממייסדי הלול.

ברודגס שימש בתפקידים ציבוריים שונים. היה גזבר, מרכז קניות, ומזכיר פנים, ועסק בענייני בטחון במסגרת ה"הגנה". ביבנה המשיך לעסוק בביטחון. הוא התגייס לחיל הנוטרים, שהיה הסוואה לפעילות הביטחונית של ה"הגנה" בתקופת המנדט. ב1944- נקראו גצל ואשתו לסייע בכפר הנוער הדתי, שאליו הגיעו ילדים ונוער ניצולי השואה. גצל עסק בהדרכה חקלאית במסגרת עבודתו בריכוז הלול.

עם פרוץ מלחמת השחרור חזרו מיד ליבנה. במסגרת שירותו הצבאי שימש גצל כחובש בקבוצה בכל תקופת המלחמה.

לאחר המלחמה מילא שורה של תפקידים ציבוריים ביבנה: גזבר, מזכיר פנים, מרכז קניות, ואחראי על השילומים מגרמניה - נושא שאותו ראה כיעוד ושאליו התמסר בלב ובנפש. במשך שנים רבות נסע פעם בשנה לפקוד את קברי החברים שנפטרו ברודגס ממחלת המלריה, כחוב של כבוד לאלה שלהם לא היתה משפחה בארץ. בכל שנותיו השתדל לעזור ולסייע לזולת בענווה ובצנעה.

את העבודה החקלאית המיר בעבודה בחשמליה. עבודה שבה מצא סיפוק ושאפשרה לו לסייע לחברים, כי אצלו ימצאו כולם אוזן קשבת ונכונות לעזור. בעבודתו זו המשיך עד יומו האחרון.

הותיר אחריו את אשתו, את בנו אריה, את כלתו שושנה ואת שני נכדיו שירה ורון.